פסק-דין בתיק דמ"ש 19381-11-10

מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן: "התובעת" או "מבטחים"), הינה חברה בע"מ (בניהול מיוחד) המנהלת ומפעילה קופות גמל כהגדרתן בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה"), תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד- 1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה") וחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: " חוק הגנת השכר"). מבטחים מנהלת גם קרן פנסיה מקיפה לעמיתים וותיקים (להלן: "קרן הפנסיה"), הפועלת בהתאם לתקנונה, כפי שהוא מעת לעת (להלן: "התקנון").

הנתבעת הינה חברה בע"מ, המפעילה בית מלון בעיר תל אביב (להלן: "המעביד" או "המלון"). מר בינימין קורן (להלן: "התובע" או "מר קורן") הועסק במלון משך כ-19 שנים ועד ליום 31.10.07, ובמהלך תקופת העסקתו בוטח בקרן הפנסיה המנוהלת ע"י מבטחים.

בהתאם להוראות הדין וההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 10/9/74 (7060/74) בין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של עובדי בתי אוכל ומלון לבין מבטחים, על המלון לשלם לקרן הפנסיה, מידי חודש בחודשו ובמועדים הקבועים בחוק הגנת השכר דמי גמולים בשיעורים הקבועים בהוראות הדין.

במסגרת כתב התביעה עתרה מבטחים לחיובו של המלון בתשלום חוב דמי גמולים בגין התובע, בסך כולל של 7,849 ש"ח (חודשים 6/06 עד 11/06). לחוב האמור ביקשה מבטחים לצרף פיצויי הלנת שכר או לחילופין, ריבית פיגורים כאמור בתקנה 22 לתקנות מס הכנסה מיום היווצרות החוב מדי חודש בחודשו ועד התשלום בפועל.

בהמשך ההליך ובמסגרת הסיכומים העמידה מבטחים את תביעתה על סך 7,775 ש"ח בגין חודשי הביטוח 5/06 ו-7/06- 10/06.

התובע מצידו אף הוא הגיש תביעה נגד המעביד לחיובו בתשלום החוב למבטחים, ובנוסף עתר להחזר הוצאות נלוות הכרוכות בניסיונותיו להסדרת החוב (הוצאות טלפון, פקס, דואר שכ"ט עו"ד) בסך של 990 ש"ח. בהמשך ההליך העמיד התובע את תביעתו להחזר הוצאות על סך 1,500 ש"ח.

המעביד מצידו טוען כי שילם את מלוא התשלומים המתחייבים בגין התקופה שבמחלוקת.

התיקים אוחדו ונשמעו בפני המותב הנוכחי.

דיון והכרעה :

האם הוכח סכום קרן החוב על ידי מבטחים?

מטעם מבטחים העיד מר רונן אשכנזי, מנהל מדור כספים והסדרי חוב בחטיבת הכספים של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, לרבות מבטחים (להלן: מר "אשכנזי").

כפי העולה מתצהירו של מר אשכנזי, כמו גם מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו וניתוחה (ר' פירוט סע' 12, נספח א' לתצהירו), נותר לחובתו של המלון חוב כספי למבטחים, המתבטא בחוסר בזכויותיו של התובע בקרן הפנסיה בגין חודשים 6/06 עד 11/06 בסך כולל של 7,849 ש"ח.

אם לציין כי המסמכים שצורפו לתצהירו של מר אשכנזי, ובגדרם כרטסת הנהלת החשבונות של המלון במבטחים הינם בגדר רשומה מוסדית כמשמעותה בסעיפים 35-36 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות").

בשלב ההוכחות הוברר כי במהלך תקופת עבודתו של התובע, הופרשו בגינו דמי גמולים לקרן הפנסיה, עבור חלק מהחודשים בתקופה שבמחלוקת (6/06 ו-11/06), וזאת ע"י "מלון ימית בע"מ" שהוא מעביד הקשור בנתבעת. על כן העמידה מבטחים את סכום החוב על סך 7,775 ש"ח בגין 5 חודשים (5/06 ו-7/06 עד 10/06) (ר' עמ' 6 לפרוטוקול שורות 12-13, 24-30, עמ' 7 שורות 1-3 נ/1).

כפי שהוסבר עוד בתצהירו של מר אשכנזי, הרי שבכל מקרה של פיגור בתשלומים פועלת מבטחים בשיטת הפיפו -  ( FIFO = First In First Out ), כאשר כל סכום שמתקבל בקרן בעת קיומו של חוב נזקף תחילה לכיסוי חובות עבר, וככל שנותרו סכומים נוספים אלו נזקפים על חשבון החוב השוטף (סע' 11 לתצהירו).

מר אשכנזי הבהיר, כי זקיפת תשלומים שמתקבלים בקרן הפנסיה על פי שיטת הפיפו, בעת קיומו של חוב, מבטיחה את רצף זכויות הפנסיה של המבוטחים, תוך שהיא עשויה להביא לשוני בין הרשום בספרי קרן הפנסיה לבין התקופות בהן התקבלו בפועל כספים מהמעסיק, אולם זאת מבלי שהיא מביאה לשינוי בסכום החוב למבטחים (סע' 12 לתצהירו).

לגופו של עניין, הסביר מר אשכנזי כי למרות שהמלון העביר למבטחים תשלומים במהלך החודשים לגביהם נטען לקיומו של חוב, הרי שלנוכח זקיפת התשלומים שהתקבלו על פי שיטת הפיפו, כאמור, נזקפו סכומים אלה לכיסוי חוב קודם (ר' סעיף 13, נספח א' לתצהירו).

גם במסגרת חקירתו בפני בית הדין הסביר מר אשכנזי כי "אם אתה טוען שבאוגוסט 2006 יש קבלה שקיבלת ממבטחים וכתוב ששילמת ואם אתה טוען שמלון פרוספריטי שילם עבור התובע גם את הגמולים באוגוסט 2006, ואתה מראה לי את נ/2, אני משיב: הכסף אמנם הגיע לפי מה שהמעסיק אומר עבור אוגוסט 2006. אוגוסט 2006 על פי התקנות, המעסיק היה צריך לשלם עד ה-15/9. על פי הקבלה ועל פי השיק זה 5/10 הכסף הגיע רק ב-5/10. כלומר שולם אבל בפיגור.

מצוין גם בקבלה למטה שאם יש חוב קודם זה יזקף לחודשים קודמים.